הדר כהן (1970), ציירת המתגוררת ויוצרת בצור הדסה. יוצרת בעיקר בצבעי שמן.

​

ציורי משקפים את התמימות של הילדות והמציאות שלנו היום בארץ ומהווים חיבור בין המבט של הילדה שהייתי, לבין האישה הבוגרת שאני היום. בכל יצירה צד אחר בולט יותר.

​

ציוריי הם אישיים ועוסקים בחוויות, זיכרונות ונופים, יחד עם אהבה לטבע ולחיות. הדמויות המופיעות הן של בני משפחה, חברים והכלב האהוב שלנו (וזה שהיה לפניו).

בעקבות גיוסו של הבן לצבא, רבים מציורי עוסקים בנושא זה ומשקפים את המבט שלי כאמא לבן לוחם. הם פועלים כיומן חזותי המתעד את חיי המשפחה בתקופה שבה המלחמה הפכה לחלק בלתי נפרד מן היומיום. הם בוחנים כיצד אירועים היסטוריים גדולים נרשמים במחוות קטנות של חיים, במפגשים משפחתיים, ברגעי המתנה, דאגה ושמחה. זהו יומן ציורי שבו הפרטי והלאומי, השגרה והחירום, נשזרים זה בזה.

​

המלחמה שהתחילה בטבח ה-7 באוקטובר משתקפת גם היא בציורי. כיוון שגדלתי בקיבוץ גבולות שבעוטף, הושפעתי מאוד מאירוע זה, בו נפגעו הרבה ממכרי. בעקבות האסון יצרתי כמה עבודות כגון זוג צברים, סדרת בני הסילו של כמה קיבוצים, וסדרה של שמיים עם טילים.

​

עבודותיי מבוססות על תצלומים, אך הדימוי המצולם עובר בתהליך הציור, התבוננות מחודשת והופך ממסמך רגעי למרחב של זיכרון, רגש ומשמעות.